תנאים לעוסק זעיר: מי יכול להיות עוסק זעיר, ומי לא

למה זה חשוב: מחזור נמוך הוא רק תנאי אחד

עוסק פטור חדש שפותח תיק במע"מ נרשם כבעל עסק זעיר, אלא אם ציין בטופס שהוא לא מעוניין. אבל הזכאות לניכוי של 30% תלויה גם בתנאים של סעיף 87ה — וכדאי לבדוק אותם בעצמכם.

לפי סעיף 87ג(ג) לפקודה, פקיד השומה מבטל את הרישום של בעל עסק זעיר שלא עומד בתנאים של סעיף 87ה. מי שאין לו רישום כבעל עסק זעיר מדווח כמו כל עצמאי: דוח שנתי מלא, והוצאות בפועל במקום 30%.

שבע ההחרגות, אחת אחת

כל אחד מהמצבים הבאים מספיק לבדו כדי שלא תוכלו לנכות 30%. הכותרות בשפה פשוטה; הנוסח המדויק של החוק מופיע בסוגריים.

1. אתם מעסיקים עובדים

(87ה(א)(1): "הוא מעסיק עובדים"). החוק לא קובע מספר מינימלי של עובדים ולא מבחין לפי היקף משרה. ולפי חוק הפרשנות (סעיף 5), "האמור בלשון יחיד – אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך" — כלומר, גם עובד אחד נכלל.

2. הספרים שלכם אינם קבילים

(87ה(א)(2): "הוא אינו מנהל פנקסים קבילים"). לפי כל-זכות, מדובר במי שספרי החשבונות שהגיש בשנים קודמות לא אושרו על ידי פקיד השומה. ההחרגה הזו גם מזכירה שהמסלול הזעיר לא פוטר מניהול ספרים.

3. חלק מההכנסה העסקית לא הופק מיגיעה אישית

(87ה(א)(3): "הייתה לו בשנת המס הכנסה מעסק או ממשלח יד שלא הופקה מיגיעה אישית"). לפי כל-זכות, הכנסה מיגיעה אישית היא הכנסה שמתקבלת כתוצאה מעבודה. אם הכנסה עסקית מסוימת עומדת בזה — ההכרעה תלויה בנסיבות, וזה מקרה לבדוק עם רואה חשבון.

4. חלק מההכנסה הגיע מהמעסיק שלכם באותה שנה

(87ה(א)(4): "חלק מהכנסתו מעסק או ממשלח יד התקבל מאדם שהוא מעסיקו בשנת המס"). זו ההחרגה שהכי קל ליפול בה. שימו לב למילה "חלק": החוק לא קובע סף מינימלי. שכירה שמקבלת מהמעסיק שלה תשלום עסקי על עבודה צדדית, בחשבונית ולא בתלוש, לא יכולה לנכות 30% באותה שנה.

5. הכנסה שיוחסה לכם מתאגיד שקוף

(87ה(א)(5): "חלק מהכנסתו מעסק או ממשלח יד יוחס אליו מתאגיד שקוף כהגדרתו בסעיף 64(א)"). לפי סעיף 64(א), תאגיד שקוף הוא "חבר בני אדם שרווחיו והפסדיו מיוחסים לבעלי הזכויות בו". מי שחלק מההכנסה העסקית שלו מיוחס אליו כך — מחוץ למסלול.

6. יותר מרבע מההכנסה מקרוב, או ממעסיק לשעבר

(87ה(א)(6)). כאן יש סף: יותר מ-25% מההכנסה העסקית שהתקבלו מאחד משני סוגי לקוחות:

• קרוב — כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה: בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה של הורה, צאצא וצאצא של בן הזוג, ובן הזוג של כל אחד מאלה; צאצא של אח או של אחות, ואח או אחות של הורה. וגם חבר בני אדם (למשל חברה) שאתם או קרוב שלכם מחזיקים בו 25% לפחות באחד מאמצעי השליטה.
• מי שהיה המעסיק שלכם במועד כלשהו בשלוש שנות המס הקודמות.

הדוגמה הנפוצה: עובד שעוזב את מקום העבודה והופך לעצמאי, והמעסיק הקודם הוא הלקוח העיקרי שלו. אם יותר מרבע מההכנסה העסקית שלו מגיעה ממנו, והוא עבד אצלו בשלוש שנות המס הקודמות — אין ניכוי 30%. אותו דבר למי שיותר מרבע מההכנסות שלו מגיעות מאח, מהורה, או מחברה שהם מחזיקים בה 25% לפחות.

7. אתם בעלי שליטה בחברה שבשליטת עד חמישה אנשים

(87ה(א)(7): "הוא בעל שליטה בחברה כאמור בסעיף 32(9)"). סעיף 32(9) מדבר על חברה שבשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם. "בעל שליטה" לפי אותו סעיף הוא מי שמחזיק, לבד או יחד עם קרובו, ב-10% לפחות מהון המניות, מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים, או בזכות למנות מנהל.

ו"שמיני": תנאים שיקבע שר האוצר

(87ה(א)(8)). החוק מאפשר לשר האוצר לקבוע תנאים נוספים, באישור ועדת הכספים של הכנסת. זו הסיבה שכדאי לבדוק מדי שנה אם משהו השתנה.

טבלת בדיקה מהירה

אפשר לסמן את אותן שאלות גם במחשבון נקודת האיזון, שבודק בנוסף אם ה-30% בכלל משתלמים לכם.

מלכודת נוספת: יציאה מהמסלול נועלת אותו לשנתיים

סעיף 87ה(ב) לא עוסק במי שמוחרג, אלא במי שיוצא. בעל עסק זעיר שניכה 30% בשנה מסוימת, ובשנה שאחריה הייתה לו הכנסה מעסק והוא לא ניכה את ה-30%, לא יוכל לנכות אותם גם בשתי שנות המס הבאות.

במילים אחרות: מי שעובר למסלול הוצאות בפועל בשנה אחת, לא יכול לחזור ל-30% בשנתיים שאחריה — כלומר נשאר מחוץ למסלול לפחות שלוש שנים. לפני שעוזבים את המסלול בגלל שנה חריגה אחת, כדאי לחשב את כל התקופה.

מה קורה אם הפסקתם להיות בעל עסק זעיר באמצע השנה

לפי סעיף 87ד(ג), מי שהיה רשום כבעל עסק זעיר בתחילת שנת המס והפסיק להיות כזה במהלכה, עדיין רשאי לנכות את ה-30% באותה שנה — אבל הניכוי מוגבל ל-30% מהתקרה, ובתנאי שלא חלים עליו ספרים לא קבילים, הכנסה מהמעסיק הנוכחי, יותר מ-25% מקרוב או ממעסיק לשעבר, או נעילת השנתיים שמתוארת למעלה. מי שנהנה מהניכוי רק בזכות הסעיף הזה, נחשב לצורך נעילת השנתיים כמי שלא ניכה.

גיליתם שאחת ההחרגות חלה עליכם? זה מה שעושים

1. 1לא ממשיכים כרגיל. אם אחת ההחרגות חלה, ניכוי 30% לא מגיע לכם באותה שנה.
2. 2אוספים קבלות. במסלול הרגיל מנכים הוצאות בפועל, ולכן כל הוצאה עסקית מתועדת חשובה.
3. 3בודקים את השנים הקודמות. אם ההחרגה חלה גם בשנים קודמות, כדאי לבדוק מה דווח אז.
4. 4בודקים מה משתלם. לפעמים המסלול הרגיל בכלל עדיף — למשל כשההוצאות האמיתיות גבוהות מ-30%.

ומי שלא מוחרג — עדיין צריך לבצע תיאום מס עד 25 בדצמבר, כדי ליהנות מהפטור מדוח שנתי.