רווחים כלואים וחברת ארנק: מה החוק קובע, ועל מי זה חל
עודכן לאחרונה: 28 בספטמבר 2026 · נכתב על ידי עוזי דוד, רואה חשבון
חברה שמרוויחה יכולה להשאיר את הרווחים אצלה, ובעל המניות משלם מס על דיבידנד רק כשהרווח מחולק לו. בפקודת מס הכנסה נוספו כללים שמשנים את התמונה לחברות שבשליטת מעט בעלי מניות: תוספת מס שנתית על רווחים שנצברו ולא חולקו, וכלל נפרד שלפיו חלק מהרווח של החברה עלול להיחשב כהכנסה של בעל המניות עצמו.
שני הכללים האלה נקראים בשיח "רווחים כלואים" ו"חברת ארנק" — אבל בחוק עצמו אין אף אחד מהשמות האלה. במדריך נעבור על מה שכתוב בפקודה בפועל, סעיף אחר סעיף.
על מי זה חל: חברת מעטים
סעיף 76 לפקודה מגדיר "חברת מעטים" כחברה שהיא "בשליטתם של חמישה בני־אדם לכל היותר", שאינה בת-חברה ושאין לציבור עניין ממשי בה. שליטה, לעניין זה, כוללת למשל החזקה ביחד ברוב הון המניות או כוח ההצבעה.
- קרובים נחשבים לאדם אחד. אדם וקרובו — בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן הזוג, ובן הזוג של כל אחד מאלה — נספרים יחד. כך גם אדם ובא כוחו, ושותפים בשותפות (סעיף 76(ד)).
- בת-חברה לא נכללת. חברה שלפחות 80% ממניותיה מוחזקות בידי חברות שהפרק לא חל עליהן (סעיף 76(ג)).
- חברה משפחתית או של בעלים יחיד. חברה פרטית שבעליה אדם אחד, או בני משפחה אחת, נמצאת בשליטת פחות מחמישה בני אדם — ולכן עונה להגדרה, כל עוד היא לא בת-חברה ואין לציבור עניין ממשי בה.
"רווחים כלואים": תוספת המס של 2%
לפי סעיף 81ב(א), חברת מעטים "תהיה חייבת בתשלום תוספת למס, לכל שנת מס, בשיעור של 2% מסכום הרווחים העודפים" — אחרי שמנכים מהם את הדיבידנד שחולק באותה שנת מס. כלומר, זה לא מס חד-פעמי: הוא חוזר בכל שנה שבה יש רווחים עודפים שלא חולקו.
איך מחשבים את הרווחים העודפים
לפי סעיף 81ג(א), הרווחים העודפים מחושבים בתום כל שנה, כהפרש בין הרווחים הנצברים החייבים בתום השנה הקודמת לבין הגבוה מבין שלושת הסכומים הבאים:
- 1750 אלף ש"ח. אם בעל השליטה שולט בכמה חברות מעטים, הסכום מתחלק ביניהן — אלא אם אחת מהן ויתרה על חלקה בהודעה לפקיד השומה.
- 2ההוצאות של החברה בשנת המס, או ממוצע ההוצאות השנתיות בשנת המס ובשנתיים שלפניה — הגבוה מביניהם. "הוצאות" הן ההוצאות המותרות בניכוי, למעט הוצאות לרכישת "נכסים מיוחדים".
- 3עלות הנכסים העסקיים: עלות נכסי החברה, פחות עלות "נכסים מיוחדים", פחות ההון העצמי (הון מניות ופרמיה) ויתרת הלוואה מצד קשור, ובתוספת עלות חברות מוחזקות.
"נכסים מיוחדים" הם, בעיקר, השקעות: ניירות ערך, נכסים פיננסיים, נכס בלתי מוחשי שעיקר ההכנסה ממנו היא תמלוגים, זכויות במקרקעין (למעט שימוש עצמי וסוגים מסוימים של בנייני השכרה), והלוואות, פיקדונות ומזומן — עם חריגים שבחוק.
"רווחים נצברים חייבים" הם הרווחים הנצברים כהגדרתם בפקודה — בניכוי רווחים שכבר יוחסו לבעלי המניות — פחות "רווחים נצברים פטורים" — למשל רווחים שמקורם בהכנסה מוטבת, בהכנסה טכנולוגית או במפעל מאושר לפי החוק לעידוד השקעות הון (סעיף 81א).
| שלב | סכום |
|---|---|
| רווחים נצברים חייבים בתום השנה הקודמת | 3,000,000 ₪ |
| ההוצאות השנתיות (הגבוה מבין השנה לממוצע 3 שנים) | 900,000 ₪ |
| עלות הנכסים העסקיים, אחרי ההפחתות שבחוק | 1,200,000 ₪ |
| הגבוה מבין 750 אלף ש"ח, ההוצאות והנכסים | 1,200,000 ₪ |
| רווחים עודפים | 1,800,000 ₪ |
| תוספת מס של 2%, אם לא חולק דיבידנד באותה שנה | 36,000 ₪ |
מתי לא משלמים את התוספת
סעיף 81ב(ב) קובע שלושה מצבים שבהם לא משלמים את התוספת לאותה שנת מס:
- הפסד משמעותי: הפסדי החברה בשנת המס עולים על 10% מהרווחים הנצברים שלה בתום השנה הקודמת.
- חלוקת חצי מהעודף: הדיבידנדים שחולקו ושולם עליהם מס עולים על 50% מהרווחים העודפים בתום השנה הקודמת.
- חלוקה של 6% מהנצבר: הדיבידנדים שחולקו ושולם עליהם מס הם 6% או יותר מהרווחים הנצברים בתום השנה הקודמת.
חלוקת דיבידנד היא החלטה, לא ברירת מחדל
דיבידנד שחולק כדי לחסוך את התוספת נושא בעצמו מס בידי בעל המניות — ובעל מניות מהותי משלם עליו שיעור גבוה יותר (סעיף 125ב). לכן את ההחלטה כמה לחלק, ומתי, בודקים כל שנה מול המספרים של החברה.
עוד שלושה כללים שכדאי להכיר
- לא מותרת בניכוי. התוספת עצמה לא מנוכה בחישוב ההכנסה החייבת של החברה (סעיף 81ד).
- מדווחים בדוח השנתי. החברה מדווחת בדוח לפי סעיף 131 על סכום התוספת, או על כך שאינה חייבת בה, ומפרטת את החישוב (סעיף 81ה).
- בלי מקדמות, עם ריבית. על התוספת לא משלמים מקדמות, אלא אם שר האוצר יקבע אחרת. תוספת שלא שולמה עד מועד הגשת הדוח, או עד תום שנת המס שאחרי שנת המס — המוקדם מביניהם — נושאת הפרשי הצמדה וריבית (סעיף 81ו).
יש לכם רווחים שנצברו בחברה?
נבדוק איתכם אם החברה היא חברת מעטים, מה הרווחים העודפים שלה, ואם כדאי לחלק — לפני סוף השנה. שיחת היכרות חינם.
השאירו פרטים — נחזור אליכם ←"חברת ארנק": כשהרווח של החברה נחשב הכנסה שלכם
הכלל השני נמצא בסעיף 62א(א1). הוא עוסק ב"הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית" של חברת מעטים — והחוק מגדיר אותה בדרך השלילה: כל הכנסה שאינה "הכנסה אחרת". "הכנסה אחרת" היא ריבית, הפרשי הצמדה ודמי ניכיון, דיבידנד, דמי שכירות, תמורה ממכירת נכס, מכירת ניירות ערך שהם מלאי עסקי, ומכירת זכויות במקרקעין.
הכלל חל כששני התנאים הבאים מתקיימים באותה שנת מס:
- שיעור הרווחיות של החברה עלה על 25%. "שיעור רווחיות" מחושב לפי הנוסחה שבסעיף: ההכנסה החייבת מהפעילות, בתוספת תשלומים לחברה קשורה, חלקי ההכנסה מהפעילות.
- ההכנסה מהפעילות נמוכה מ-30 מיליון ש"ח כפול מספר בעלי השליטה בחברה (בעל שליטה וקרובו נמנים כאחד).
כשהכלל חל, ההכנסה החייבת מהפעילות — בהפחתת 25% מההכנסה מהפעילות (אחרי ניכוי תשלומים לחברה קשורה) — "תיחשב כהכנסתו החייבת מיגיעה אישית של יחיד בעל מניות פעיל בה", לפי חלקו ברווחי החברה. "בעל מניות פעיל" הוא יחיד תושב ישראל שמחזיק 30% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או בעל מניות שהכנסת החברה נובעת מיגיעתו האישית, כולל מי שמשתתף בניהולה (ולא רק כחבר דירקטוריון).
יש חריגים — והם תלויים בכל החברות של בעלי המניות
לפי סעיף 62א(א1)(2)(ג), הכלל לא חל על חברת מעטים שיש בה "מחזיק מהותי" (מי שמחזיק 30% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה), בין השאר, כשמתקיימים שני תנאים: אף בעל שליטה בחברה אינו בעל שליטה בחברה אחרת (חברה לא פעילה בלי רווחים נצברים לא נספרת), והרווחים הנצברים של החברה בסוף השנה הקודמת לא עלו על 750 אלף ש"ח. יש בסעיף גם חריג נוסף, שנבחן לפי הרווחים בכל החברות שבעלי המניות המהותיים מחזיקים בהן. הבדיקה הזו נעשית לכל חברה ולכל שנה בנפרד.
לצד הכלל החדש נשאר הכלל הוותיק של סעיף 62א(א): בחברת מעטים שמעסיקה פחות מארבעה מועסקים, שבה 70% או יותר מההכנסה הם שירות שנתן בעל השליטה או קרובו לאדם אחד במשך 22 חודשים לפחות מתוך שלוש שנים — רואים את פעולותיו כפעולות של עובד, וההכנסה נחשבת לשלו.
מה בודקים כל שנה
- 1האם החברה היא חברת מעטים — מי שולט בה, וכמה בני אדם זה, כשקרובים נספרים כאחד.
- 2מה הרווחים הנצברים החייבים בתום השנה הקודמת, ומה מתוכם פטור.
- 3מה הגבוה מבין שלושת הספים — 750 אלף ש"ח (או החלק של החברה, אם יש חברות נוספות בשליטה), ההוצאות, והנכסים העסקיים.
- 4האם כדאי לחלק דיבידנד — ובאיזה היקף — מול המס על הדיבידנד עצמו.
- 5שיעור הרווחיות מהפעילות העסקית — והאם אחד החריגים של סעיף 62א חל.
- 6הדיווח בדוח השנתי — כולל פירוט החישוב, כנדרש בסעיף 81ה.
לכל השירותים לחברות ולבעלי שליטה: רואה חשבון לחברות.
רוצים לדעת מה זה אומר לחברה שלכם?
השאירו פרטים לשיחת היכרות חינם, ישירות עם עוזי. נבדוק אם החברה היא חברת מעטים, מה המספרים שלה, ומה כדאי לעשות לפני סוף השנה.
שיחת היכרות חינם עם רואה חשבון
שאלות נפוצות
מה זה רווחים כלואים?
זה הכינוי לרווחים שנצברו בחברה ולא חולקו לבעלי המניות. לפי סעיף 81ב לפקודת מס הכנסה, חברת מעטים משלמת תוספת מס של 2% בשנה על "הרווחים העודפים" — הרווחים הנצברים החייבים מעבר לסף שבחוק — אחרי ניכוי הדיבידנד שחולק באותה שנה.
מה זה חברת ארנק?
כינוי, לא מונח בחוק. הכוונה בדרך כלל לסעיף 62א(א1): בחברת מעטים ששיעור הרווחיות שלה מפעילות עתירת יגיעה אישית עולה על 25%, חלק מההכנסה עלול להיחשב כהכנסה של בעל מניות פעיל — ולהתחייב במס כהכנסה שלו.
על אילו חברות חלים הכללים?
על חברות מעטים: חברות שבשליטת חמישה בני אדם לכל היותר, כשאדם וקרוביו נחשבים לאחד, שאינן בת-חברה ושאין לציבור עניין ממשי בהן (סעיף 76). חברה פרטית של בעלים יחיד או של משפחה אחת עונה, בדרך כלל, להגדרה.
יש סף שמתחתיו לא משלמים את תוספת המס?
כן. הרווחים העודפים מחושבים אחרי שמנכים מהרווחים הנצברים החייבים את הגבוה מבין שלושה: 750 אלף ש"ח (מתחלק בין חברות של אותו בעל שליטה), ההוצאות השנתיות, ועלות הנכסים העסקיים (סעיף 81ג).
איך אפשר לא לשלם את התוספת בשנה מסוימת?
לפי סעיף 81ב(ב), התוספת לא משולמת בשנה שבה חולקו דיבידנדים (ששולם עליהם מס) של יותר מ-50% מהרווחים העודפים, או של 6% ומעלה מהרווחים הנצברים — או שהיו בה הפסדים של יותר מ-10% מהרווחים הנצברים. אבל דיבידנד נושא מס משלו, ולכן זו החלטה שבודקים כל שנה.
משלמים מקדמות על התוספת?
לא, אלא אם שר האוצר יקבע אחרת (סעיף 81ו(ב)). התוספת מדווחת בדוח השנתי של החברה, ואם היא לא שולמה עד מועד הגשת הדוח או עד תום השנה שאחרי שנת המס — המוקדם מביניהם — מתווספים הפרשי הצמדה וריבית.
התוכן נכתב ונבדק מקצועית על ידי עוזי דוד, רואה חשבון מוסמך. נבדק לאחרונה ב-28 בספטמבר 2026. עודכן לאחרונה ב-28 בספטמבר 2026.
הרקע המקצועי של עוזי ←משרד רואי חשבון פרטי. איננו רשות ממשלתית ואיננו קשורים לרשות המסים או לביטוח לאומי.
מקורות רשמיים
עוד בנושא
רואה חשבון לחברות
רואה חשבון לחברות: ביקורת הדוחות הכספיים וחוות דעת רואה חשבון מבקר, דוח שנתי למס הכנסה ולרשם החברות, משיכות בעלים ורווחים שלא חולקו. מדברים ישירות עם רואה החשבון, מחיר קבוע שנסגר מראש.
לקריאה ←
עוסק מורשהרואה חשבון לעוסק מורשה
רואה חשבון לעוסק מורשה: הנהלת חשבונות, דוחות מע"מ תקופתיים, מקדמות, דוח שנתי ותכנון מס — בליווי אישי ובמחיר קבוע שנסגר מראש. שיחת היכרות ראשונה חינם.
לקריאה ←
המידע במדריך הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ מס או תחליף לבדיקה אישית. הוא מבוסס על נוסח פקודת מס הכנסה (סעיפים 62א, 76, 81א–81ו ו-125ב), נכון למועד העדכון. החישובים בחוק כוללים הגדרות, התאמות וחריגים נוספים שלא כולם מפורטים כאן. הדוגמה המספרית היא להמחשה בלבד.